ספר זכרון

אם הכרתם את דן וברצונכם לחלוק עימנו זיכרון, רגע או מחשבה, אנא עשו זאת כאן.



כתבו בספר הזכרון עמית - 18/09/10 אני זוכר שעזבת אצ בית הספר ..לא זוכר כל כך באיזו כיתה. היית שקט, ומכושר באופן מעורר קינאה. נדבן גדול ורגיש. התעניינתי לאאחרונה מה איתך.. הוכתי תדהמה לגלות שאינך נמצא עימנו יותר. חבר ילדות מצפת. נועם - 20/07/09 יש אנשים בחיים של בנאדם, שנמצאים שם תמיד ואתה מניח שהם יודעים כמה אתה מעריך אותם וכמה אתה אוהב אותם, וכשהם הולכים פתאום בלי להודיע אתה מצטער שלא יצא לך לחלוק את זה איתם.כזה היית דן. שקט, אצילי וטוב לב. אולי למחשבות אין משמעות אם לא מתרגמים אותן למעשים. אני מצטער שהנחתי שהכל בסדר למרות שידעתי כמה קשה להתעורר לפעמים בבוקר בעולם שיש לו צדדים כל כך אלימים וכל כך מתסכלים. היום אני כבר יודע שלעולם הזה יש גם צדדים יפים. מתגעגע נועם בת חן אילוז - 05/07/09 אני הייתי שכנה במשך חלק מחייו של דן ברחוב מעלה כנען לפני הרבה שנים, וזוכרת ילד יפה שמאד דומה ליואב, ילד מיוחד שאהב לשחק הרבה במחשב הופתעתי לקרוא כאן שהוא גם היה יולא חשבתי שיצר דמויות מחשב כי זה נורא מתאים לו מצד אחד ומצד שני לא הייתי חושבת שעד כדי כך איזה אירוניה... אני זוכרת ילד שאוהב את השקט שלו אני זוכרת שהוא היה אדון לעצמו שאמא שלו הייתה קוראת לו לאכול הוא היה קצת כועס אם בדיוק היהי עסוק אני זוכרת אותו לרוב בבית במחשב בחדר. אבל זה היהי ממש מזמן... בתמונות שראיתי, ראיתי נער יפהיפה ומיוחד. אני שולחת למשפחה הרבה ניחומים. משפחת אילוז אתי ציון איילת איציק בת-חן ומוריה. עופרי - 27/07/08 דן.. מה אפשר לכתוב לך זיכרון כשהיית כזה מופנם ועם כל זה כל כך מורגש.. הדבר שהכי זכור לי זה שהייתה צוחק עליי כי תמיד הייתי רעבה אבל לך תמיד היה איזה חטיף וופלים משהו ללחלק ולשתף.. הכרנו זמן מאוד קצר והשארת אחייך חלל גדול שמלא בעצב, חוסר הבנה ולפעמים קצת כעס אם לומר את האמת.. היה מוזר לא לשמוע ממך שום דבר כשלא הגעת למשימה אבל כנראה שלך כבר היו תוכניות משלך.. מקווה שטוב לך שם ושאתה מחייך את חיוך המקסים ויוצא עם כולם לבלות כי בטוח שגם שם יש בילויים ... תמסור ד"ש לאחותי שם למעלה ותשמור עליה והיא עליך.. מתגעגעת.. עופ רי





שלחו דואר אלקטרוני למשפחה.